היום כבר מותר לספר…
ב 1.9.1955 נפתח פרק חדש ביחסינו עם הסורים, 32 ראשי בקר נשדדו בזמן שהעדר רעה במעין גונן.
יותר מאוחר הוחזרו 26 מהם – תמורת 2000 לירות סוריות – הרי צריך לשלם עבור הוצאות המזון שזללו אצל הסורים. ששת הנותרים נועדו ל"הכנסת אורחים" אצל שכנינו.
כשנסתים הצלי, חזרו שכנינו ופקדו את העדר בראשית 1965. הפעם 42 ראש נעלמו – ואומרים ששימשו להשבחת גזע הבקר הגולני.
אולם כשבשלישית, בדצמבר 1956 נשדדו 36 ראשי בקר, עלה כבר הדם של חברי הקיבוץ לראש. הסורים הכחישו (דרך ועדת שביתת הנשק) מכל וכל שיש אצלם בקר שלנו ואם יש אז לא שדדו אותו ולא מכיר לא יודע… וזה בטח לא 33 ראש בקר וכו' וכו'.
אז התכנסה אספת הקיבוץ "בעקבות שדידת עדר הבקר הובאה הצעה לפעולת תגמול – שדידה שכנגד. הדבר מובא לאישור האספה"
מתוך פרוטוקול האספות: אספה ב 8.1.1957, נוכחים: 50 חברים. –סודי ביותר-
לאוי: פנינו לצבא ואין סיכוי שיאשרו. יושב ראש ועדת שביתת הנשק מסר שסיכויינו להחזרת העדר אפסיים – אלא אם כן יכבשו את סוריה. הפעולה כרוכה בבזבוז ימי עבודה, בסיכון חיי אדם ועלול להיות בזיון.
שוחט: מכיון שהצבא לא אישר, יתכן ונצטרך גם לתת את הדין.
גבי: דורש לחזור ולהביא את העניין לשיחה רק כאשר ללאוי תהיה תכנית לביצוע השדידה במקסימום ביטחון.
מוסה: מתנגד לשדידה היזומה משום שהכל ענין של הזנחה מצידנו.
יוליק: גם אם התריס קצת היה קצת פתוח זו לא סיבה להתפרץ ולקחת. צריך להוכיח להם זאת ותגובה יש לעשות מיד.
לאוי: ישתתפו רק מתנדבים, מבחינה צבאית יש לנו מספיק אנשים.
תוצאות ההצבעה שנערכת: 19 בעד – 6 נגד
ימים אחדים לאחר מכן יצא סיור: יענקלה ס., יוליק, לאוי לעבר מוצב הבית.
מטרתו: לבדוק את השטח ואת הכוח. הסיור יצא עם חשכה.
לאחר ארוחת הערב נשמעו פתאום מטר יריות מכוון המוצב. תוך חצי שעה חזרו החברה: יענקלה עם כדור בכתף, יוליק עם נקע ברגל. מסתבר כשהגיעו לגדרות המוצב. הרגישו בהם ופתחו באש ולהם לא נותר אלא להמלט.
כל אותו לילה נמשכו יריות העצבנות מהמוצב הסורי.
יומים שלשה לאחר אותו מקרה, הודיעו הסורים במפתיע שאכן העדר נמצא ואפשר לקבלו בגשר בנות יעקב.
קיבלנו חזרה 24 ראש (מ-33 שנשדדו) – כמובן תמורת 800 ל"י עבור החזקה (הוטרינר כתב: בדקתי את הבקר שהוחזר מסוריה והוא ירוד ביותר – מחוסר יון. יש להחזיקו בבית על מזון משובח למשך שבוע עד שיתאושש).
בכל זאת הרוחות לא נרגעו והתקיימה אספה נוספת:
אספה ב – 2.2.1957 (נוכחים 32)
ישראל: מציע לבצע את התכנית לתפיסת עדר רק אם עדר יעבר את הגבול, כי איננו מסוגלים ליותר.
לאוי: הסיור לא היה כשלון כיון שהכוח שנשלח בצע את המוטל עליו וחבר שנפצע איננו כישלון. לדעתי היתה הצלחה ב – 100% כי זה הביא באופן ישיר להחזרת העדר – כך נראה לי.
יענקלה: לדעתי תפיסת עדר סורי בדרדרה היא שהביאה להחזרת העדר.
גבי: לדעתי הסורים מעריכים כוח והחזרת העדר תוצאה מחששם.
המסקנה: אם נצטרך – נעבור את הגבול
הצבעה: פעולה בשטחינו בלבד 6 חברים
פעולה בכל השטח כולל השטח הסורי 10 חברים.
כנראה שהמודיעין הסורי משוכלל משחשבנו.
מאז החלטת האספה – התרחקו העדרים מן הגבול ומשמרות מוגברים של צבא סורי ליוו אותם.
הפעולות נדחו עד שלא היה עוד טעם לבצען.
ראשי בקר שנעלמו – פרשיה נעלמה