לא חשוב
"אם אתה לא זוכר זה כנראה לא היה חשוב".
כמה פעמים שמענו את המשפט הזה כשהיינו ילדים?!
כמובן שהדברים ששכחנו היו תמיד הכי חשובים (ולו רק מהסיבה ששכחנו אותם…), אבל תכל'ס, נראה לי שאנחנו מייחסים יותר מידי חשיבות לדברים חשובים.
מתוך 10 הדברים שאני הכי אוהב לעשות אני יכול למצוא מקסימום 1-2 שנהוג להגדיר כ'חשובים', וגם זה בלחץ.
תמצאו שם, מן הסתם, בהייה בטלוויזיה, התייחדות ארוכה עם הסלולרי בשירותים, שיחות ארוכות על ספורט (שכמובן נשכחות עוד לפני שהסתיימו) ועוד קצת בהייה בטלוויזיה. אה כן, וגם להירדם מול הטלוויזיה זה סבבה. עבודה? פוליטיקה? חינוך ילדים? אתם יכולים לשקר לי, אבל בפני עצמכם אתם חייבים להודות שאלה כנראה לא הדברים שמחכים לכם בגן עדן.
אז ברור שהתובנות האלה לא מפריעות לנו להמשיך ולהגיד לילדים שלנו ש"אם שכחת זה כנראה לא היה חשוב", אבל הי, ממתי אנחנו באמת דורשים מעצמנו את מה שאנחנו דורשים מהילדים שלנו?..
שורה תחתונה: אחרי היצירות הקולנועיות האיכותיות וה'חשובות' של הזמן האחרון, הגיע הזמן לסרט ממש לא חשוב. מה שאומר שהוא כנראה כייפי לאללה…
השבוע בסימה גונן: דני קולינס, הסרט החדש של אל-פאצ'ינו (זוכרים שפעם היה שחקן כזה?), שממש לא לוקח את עצמו ברצינות, ועושה 'סתם' גוד-טיים…
יום ה', בית רזי, 20:30 – נפגשים, 21:00 – מתחילים
ביקורת על הסרט:
http://e.walla.co.il/item/2852354
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,519,209,78523,.aspx
