השבוע שכחתי את וולנטיינס דיי. שוב.

בזמן שישבתי לבד בפינה לחשוב על עונש נזכרתי שפעם זה היה הרבה יותר פשוט. מספיק היה לזכור תאריך אחד בשנה כדי לתחזק זוגיות בריאה.

שבוע לפני יום ההולדת של אשתך היית קונה את הבושם/בגד/תכשיט שהיא רומזת לך עליהם בעדינות של פיל מאז היומולדת הקודם, וברגע הנכון חשפת את המתנה ה’מה זה מקורית’ במחווה דרמתית כלשהי. כחלק ממשחק התפקידים הקבוע מראש הגברת היתה מקפידה להתעלף מרוב הפתעה ולהתפעל מהטעם המשובח שגילית בבחירת המתנה.

היום אנחנו יכולים רק להתגעגע לזה…

יום ההולדת כבר מזמן לא לבד ואת לוח השנה בשירותים ממלאים מיליון תאריכים רומנטיים, שדיר באלאק לשכוח: וולנטיינ’ס דיי, ט”ו באב, סילבסטר, יום האישה, יום האם, יום הבחורות שמתחילות באות ג’ ועוד. לפני שבועיים גיליתי לשמחתי שיש גם ‘יום המשפחה’. השמחה הזו עלתה לי במבטי תוכחה מלאים העצמה נשית וזלזול, שהבהירו לי שזו בסה”כ דרך מנומסת להגיד ‘עוד יום האם’…

לגבר הממוצע (להזכירכן – שלב אחד באבולוציה מעל שימפנזה), שגם ככה מתקשה לתמרן בין שתי משימות במקביל, אין שום סיכוי לצאת טוב משדה המוקשים הרומנטי הזה.

בעצם יש סיכוי אחד – תזמין אותה לסרט…

 

חודש האוסקר ממשיך עם מחווה מיוחדת לוולנטיינס-דיי:

‘ברוקלין’ – דרמה תקופתית רומנטית מומלצת מאוד (אם לסמוך על הביקורות), שגברים בחיים לא יודו שהם נהנו ממנה. זה בסדר, הנכונות שלכם לסבול בשבילן היא המתנה הכי רומנטית שהן יכולות לקבל מכם…

 

יום שבת, בית רזי

20:30 – נפגשים

21:00 – מתחילים

 

ביקורות על הסרט:

http://e.walla.co.il/item/2925662

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,519,209,80278,.aspx